אלימות בקרב ילדים, אין דבר כזה!!

כולנו שמענו, ראינו או חווינו בדרך כלשהי, ילדים שמרביצים. 

לכל הדעות זה לא נעים!! 

רובנו המוחלט גם חושב שצריך שתהייה ״אפס סובלנות כלפי אלימות״. 

ביטוי יפה!

שלדעתי, לא קשור ולא מתחבר כלל לילדים!!

ילדים, הם ילדים, ובהתאם ל׳ארגז הכלים׳ המצומצם שברשותם, הם מגיבים בסיטואציות השונות בחייהם. 

עד כאן נראה לי שכולנו מסכימים;)

׳אלימות׳ היא מילה של גדולים, המתארת התנהגות של גדולים. 

ילדים-אינם אלימים!! הם דוחפים, מרביצים, בועטים, מעליבים, מציקים..... ועוד הרבה התנהגויות לא נעימות ולא חבריות, אבל הם לא אלימים!!

ברוב המיקרים, אם נבדוק ילד שהרביץ, נגלה שהוא עובר משהו- או באופן אישי, או משהו הקשור בהורים, אחים, משפחה מורחבת, או מושפע גם חברתית.... 

בשורה תחתונה: להתנהגות שלילית יש סיבה!! יש ילדים שיודעים להסוות היטב את הסיבה, יש מבוגרים לא מספיק סבלניים ואמפתיים, ואז ההתנהגות השלילית תמשך ואולי אף תתעצם.

אפשר לשוחח על הנושא הזה שעות.. ויש לו ככ הרבה כיווני שיחה.. ברור לי שלא נעים להורה ולילד שמכים או מציקים לו באופן קבוע!! כשמגיעים למצבים קשים כאלה, רוצים פתרון מידי, על מנת שהילד שלי לא יסבול ״כי הוא לא שק חבטות של אף אחד״, אבל תהיו בטוחים שלהיות הורה של ילד מרביץ-זה עוד יותר לא נעים!!

אני מציעה נקודת מבט שונה:

אתם זוכרים שהילדים שלנו חיים בעולם משלהם שמהווה מיקרוקוסמוס לעולם ה׳גדולים׳???

אם נתגבר על הכעס והתסכול הראשוניים (ותודו שהם רגשות חוסמים), וננסה להבין הן את ילדנו (החוטף) והן את הילד השני (המחטיף, אפילו שכביכול אין לנו אינטרס כזה), ניצור סיטואציה מקרבת. 

למה צריך סיטואציה מקרבת? 

כי רק כשמכירים, טוב יותר ומקרוב יותר, יש סיכוי גדול יותר שההתנהגות השלילית תקטן ואף תעלם.

ברור שכל מקרה לגופו, וצריך להתייחס בכבוד ואמפתיה לתלונות הילד שחוטף, ברור שצריך לתת לו מענה וכלים להתמודדות!! אבל!!! וזה אבל גדול- אסור לחוש חוסר אונים, להתעצבן, לדבר לא יפה על הילד ה׳מחטיף׳, לכעוס על ההורים שלו.......

והרבה הורים ׳עפים׳ בדיוק למקומות האלה!!

אז בואו נעצור רגע לפני!

הילד שלנו משתף אותנו? בואו נשמח שהוא מרגיש קרוב ויכול להעזר. 

התסכול צף ועולה? בואו נרגע, נחבק את ילדנו ונגיד לו כמה אנחנו מבינים אותו, וכמה שאנחנו יודעים שזה לא נעים לו.

נרגענו? בואו ננסה להבין ביחד עם הילד שלנו, מי זה הילד שמציק.. מה יכול לגרום לו להיות כזה מציקן.. מה אנחנו יודעים עליו ועל משפחתו.. אולי ננסה להזמין אותו אלינו.. אולי הוא מנסה להתקרב ולא יודע לעשות זאת בחיוב...

הילד שלנו יצא מתחושותיו הרעות וכבר מתמודד שכלית עם הסיטואציה, ולא רק רגשית? בואו נרגיע אותו שנדבר עם המורה, ונבקש עזרה לשעות הלימודים, ולא נשכח לקבוע שוב לשוחח בעוד מספר ימים, על מנת לבחון את התנהלותנו ואת תוצאותיה.

מה השגנו?

הישג שהוא הרבה יותר מכעס שאין בו טעם, שהוא פורקן לרגע ולא פתרון ממשי. 

היינו הורים אמפתיים, הורים טובים ומתעניינים.

העברנו לילדנו את ההבנה שיש מגוון אנשים בעולם, וסיבות שונות להתנהגותם. אפשר לפתור בעיות בלי להיות שיפוטיים וביקורתיים, ובלי לחלק את העולם לרעים וטובים.

מוצאים את עצמכם מתמודדים עם ילד מכה או ילד שמכים אותו? רוצים עזרה בניהול ה׳משבר׳ הזה?

יודעים את כל מה שכתבתי למעלה, אבל לא מצליחים להפריד רגשות ויעזור לכם לדבר על זה עם מישהו חיצוני ולא מעורב?

בדיוק בשביל זה אני כאן;)

💗

התקשרו, אל תשארו בתסכול ובקושי, ואשמח לעזור!

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765