אמנות האילתור או שמא.. גמישות הוא שם הסיפור?

מכירים את התחושה הזו שמתפשטת בגוף כשמגיע ארוע מסויים? ההתרגשות והרצון שיהיה מושלם? התכנונים שממלאים את הראש.. אעשה כך.. אקנה כך וכך...

וגם אם לא תכננו, אבל ידענו איך אנו רוצים ש...

ערב החג ייראה/חגיגת יום ההולדת תתנהל... וכדומה.

מה קורה כשהדברים לא הולכים לפי התכניות? כשמאוד רצינו/תכננו/קיווינו.... וקרה אחרת...

בליל של רגשות או רגש אחד גדול וכבד שממלא את כל כולנו 

זרימה? אין לה מקום!

גמישות? מה זה?!

קלילות? לא ממש.. לא כרגע..

אפס יכולת להכניס רגשות חיוביים לתוך הסיטואציה!

מי שזה קורה לו, פוגש את עצמו מתנהל כך בתחומי החיים השונים, וכן! גם מול הילדים! 

כשהילד נשכב על הרצפה באמצע הקניון, צועק ומתעקש ו״עושה לי בושות״.

כשהילד, מול חברים, מתחצף או מרשה לעצמו לומר דברים שאתכם לבד לא היה מעז.

יש אינספור דוגמאות.. בהן אנו נחסמים, מתמלאים רגשות שליליים, מתרוקנים מיצירתיות ומאבדים יכולת לחשוב מחוץ לקופסא

אפשר ללמוד שפה אחרת!

שפה הורית שתכניס אט אט קרני אור להתמודדות היומיומית שלכם, כזו שתגרום לכם לחוות הצלחה:)

ולעבור דרך מרגשת ומאתגרת ולגמרי אפשרית בכיבוש ״ההר״ הזה שנקרא ׳תקשורת עם ילדים׳, ׳יחסי הורים ילדים׳.

בתמונה: אילתור מוזיקלי:)

💗

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765