הזכות לבלות עם ילדינו

איזה דור זה, הא?!

רצים רצים רצים

ממהרים לכאן ולשם

עובדים, ושוב עובדים,

ואז קניות, ובית, ומטלות,

ואם יש הורים מבוגרים

שצריכים עזרה,

ואם אנחנו רוצים גם לעשות ספורט

ולהשקיע בזוגיות

ולשמר קשרים עם חברים..

ועכשיו צריך גם לפנות זמן לבילוי עם הילדים..

היכן כל זה נכנס?

מהיכן נייבא עוד זמן?

אז זהו, שזמן אי אפשר לייצר

קבלנו קצבה מוגבלת

ואיתה עלינו להסתדר

אז מה עושים?

מנהלים את הזמן נכון

עושים סדרי עדיפויות

חלוקת תפקידים

וכך מצליחים להכניס

לאותה מסגרת זמן

יותר פעילויות.

אהיה מעצבנת לרגע,

ואומר משהו שנאמר הרבה לאחרונה..

תבדקו עם עצמכם, כמה זמן טלפון יש לכם ביום?

ולא, אין הכוונה למיילים והודעות/שיחות חשובות,

אלא לבהייה במסך, צפייה בסרטונים, מה שנקרא זיפזופ...

כולנו יודעים שזה חלק ממנוחה, ולכן גם זה חשוב, אין כאן ויכוח. אבל אפשר להסתדר עם 50% זמן זיפזופ.. את ה50% הנותרים נקדיש לילדינו.

ילדים לא צריכים הרבה זמן,

הם כן צריכים pure time, זמן נקי, נטו שלהם.

זמן שבו רק הם יעניינו אותנו! נדבר איתם, נשחק במה שהם אוהבים, נצחק, נשתטה... כל ילד ואהבותיו.

בדרך הזו נכיר אותם יותר, ונדע מה הם מעדיפים, מהן אהבותיהם, מה מכעיס או מעציב אותם, מי החברים שלהם... המידע אט אט יאסף אצלנו..

נהפוך קרובים והם ירגישו חשובים.

מגיע להם, ומגיע לנו להרוויח אותם.

20-30 דקות ביום, זה הכל!

אבל נקי. Pure time, זוכרים?😉

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765